שני קטעים ממכתבו של פולארד לרב בארה"ב

האם היה עלי לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות דבר, שעה שסכין ננעץ בגבה של ישראל?

איזה יהודי המכבד את עצמו, יכול היה לעשות כך?

כן, אני יודע, שרבים מבין היהודים בארצות הברית, זועמים על אשר עשיתי. בשום אופן, הם מייללים, אסור היה לי לסכן את מעמדנו כאן, בהפגנת נאמנות כזו לישראל. ומה היה עלי לעשות? לתת לישראל להתמודד לבדה?

אם סבור אתה שכך היה עלי לעשות, כיצד זה נוכל לגנות את אותם אנשים שבמהלך מלחמת העולם השניה שתקו ובכך השתתפו בנטישת יהודי אירופה.

באמת רבי, מה יהיה ההבדל בין שתיקתם אז, לבין ההחלטה שלי לשמור על שתיקה באשר לגאז הרעיל המאיים על ישראל?

ככלות כל, אותו גאז בו השתמשו הנאצים לפני 40 שנה, לרצוח בו את אחינו באירופה, יכול היה בקלות לשוב ולשמש בידי ערבים להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל.

האם במת ציפו ממני לאפשר להיסטוריה לחזור על עצמה, ולא לעשות דבר על-מנת למנוע אסון מעמנו?

האם יכול היית אתה לעמוד מנגד ולתת לדברים להתרחש?

אני מודה, הפרתי את החוק. אך לאמר לך את האמת, מעדיף אני להעלות רקב בכלא, מאשר לשבת ח"ו שבעה על מאות אלפי ישראלים, שעלולים היו למות בגלל פחדנותי.

שואל אני אותך:האם אש השריפה של מחנות ההשמדה, הפכה כה קרה עד כי אנשים שכחו שששה מליון יהודים נשחטו שם לעני עולם שלם שהביט בשתיקה.

האם הזעקות בנוה-שלום, כה החוירו, עד כי אנשים שכחו שאנחנו עדיין נחשבים מטרה הוגנת לטבח?

האם ההלויות בהר-הרצל הפכו כה שחיכות, עד שאנשים שכחו את מחירה הנורא של העצמאות?

באשר לי – לא שכחתי את המחזות האיומים הללו.

שמרתי אותם חיים בתודעתי, על מנת שיהיו לי תזכורת תמידית, עד כמה תלויים חיינו על בלימה.

לפיכך, רואה אתה, לא יכולתי להעלים עין מן האמברגו המודיעיני, ולדמות שאיננו קיים. חייב הייתי לפעול"

קטע ב'

"במבט לאחור, רבי, אני יודע, שיתכן והיו דרכים נוספות בהן יכולתי לחשוף את מזימתו של ויינברגר (שר ההגנה דאז), אלא שבאותה שעה כה פחדתי ממה שעלול להתרחש אם לא יגיע המודיעין הנתון באמברגו לישראל, שהשלכתי את כללי הזהירות מאחורי גֵוִי.

אך אמור לי רבי, מה היית עושה, לוּ אתה במצבי? פונה לעתונות ומסתכן בהדלפת חומר רגיש? מעלים עין מן המתרחש, ומנסה לחיות עם התוצאות האפשריות? משכנע את עצמך שבטחונם של 4 מליון יהודים הנתונים במלחציים, חשוב פחות מנאמנותך לאדם שאינו חושש לסכנה המאיימת עליהם?

העמדה שנקטתי לא היתה אולי חוקית, אך חשבתי בכנות, שאני עושה את הדבר הנכון מבחינה מוסרית".