מה יותר מתבקש היה מלהעביר מסר מהקהילה היהודית ואפילו מגורמים בישראל לנשיא בוש, כי היו רוצים "תמורה" צנועה עבור תמיכתם המאסיבית בו? שעת כושר נדירה להזיז את עמדת הממשל פוספסה
מקורביו של הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר אומרים כי יצא מזועזע מהביקור בן 4 השעות שערך אצל יהונתן פולארד בכלאו שבצפון קרוליינה. מזועזע, משום שמעבר לצער ולכאב בראותו את האסיר שנשכח נכנס לשנה ה20 בכלא, גילה כי היהודי החם שמשלם יום יום על התגיסותו למען מדינת ישראל, סובל מתנאי כליאה בלתי נסבלים, עד כדי כך שאפשר לדרגו בתחתית סולם האסירים, הרבה אחרי רוצחים, אנסים, גנבים וסתם רמאים. הנה שלוש דוגמאות ששמע וראה הרב הראשי: פולארד חובש כיפה דהוייה ובלויה לראשו, משום ששלטונות הכלא לא מאפשרים להכניס לתאו כיפה חדשה; הוא חובש משקפיים שבורות כי לא דואגים לו לזוג תקין, וחדרו כל כך קטן וצר מלהכיל עד כי אפילו למתוח את הידיים לשני הצדדים קשה לו.
העובדה שביקורו של הרב מצגר אצל פולארד, נערך ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב ולא גרם לקידום המטרה העיקרית- שחרורו, מלמד יותר מכל על האדישות, הריחוק ובעיקר הפסקת הגורמים הרלוונטים בישראל, מהשקעת מאמצים בהוצאת החייל שפעל בשליחותם לאוויר החופשי. "שירתי בחיל הים האמריקאי, ושם לימדו אותי כי הדבר הכי חשוב זו סירת הצלה. סירת ההצלה של העם היהודי זו ארץ ישראל. ישראל נטשה אותי אך אני לא נטשתי את ישראל. איש לא יוכל לפגוע באהבתי לארץ ישראל", היו דבריו החמים והגאים של היהודי המרצה עונש מאסר עולם.
אי אפשר שלא לחוש זעם וכעס, נוכח "הפספוס" וההזדמנות שהוחמצה, כדי לקדם את עניינו של פולארד בממשל האמריקני הנוקשה, ואם לא לשחררו, אז לפחות לשפר משמעותית את תנאי מאסרו.
מרבית יהודי ארה"ב הצביעו אמנם עבור קרי, אבל לא מעט יהודים הצביעו עבור בוש. אפילו מנהיג הפלג הליטאי, הרב יוסף שלום אליישיב, חרג ממנהגו ויצא בקריאה מופרשת ליהדות החרדית בארה"ב להצביע עבור בוש, כי הוא טוב ליהודים, ליהדות ולישראל. אחרי הכל מדובר במועמד אוהב ישראל, אדם דתי, שמאחוריו מיליוני אנשים מאמינים ובמיוחד אותם אוונגליסטים נוצרים אוהבי ישראל, להם כוח והשפעה רבה במסדרונות הממשל. מה יותר מתבקש היה מלהעביר מסר מהקהילה היהודית ואפילו מגורמים בישראל לנשיא, כי היו רוצים "תמורה" צנועה עבור תמיכתם המאסיבית בו. שעת כושר נדירה להזיז במשהו את עמדת הממשל הנוקשה בעניינו של פולארד, פוספסה, וחבל. פולארד עצמו העיד כי "הנשיא הוא אדם דתי וחשובות לו מילותיו של רב ראשי מישראל". הרב מצגר אכן השמיע קריאה נרגשת והבטיח לפעול בכל הדרכים להוציאו לחירות, אבל תחושת החמצת הזדמנות, מותירה טעם רע במיוחד.
ועוד מילה על הבחירות בארה"ב. אילו אני אהיה מועמד בפוטנציה לנשיאות ארה"ב או ראשות הממשלה בישראל, אדאג קודם שהתקשורת תשנא אותי. פעם נוספת קיבלה המעצמה השביעית הוכחה כי אולי קוראים ושומעים אותה, אבל לא ממש מתחשבים בעמדותיה ובהמלצותיה. העיתונים החשובים בעולם, בכירי הפרשנים האמריקאים וגם בישראל, לא הסתירו בעד מי הם. בלילה הבחירות שמענו הסברים מאלפים, פרשנויות מלומדות, איך או טו טו, ארה"ב מתעוררת לבוקר חדש עם נשיא חדש. ומה קרה בסוף כמובן שהמועמד שכל כך אהבו לשנוא נבחר. מזכיר לנו תסריטים דומים להפליא ממערכות הבחירות כאן אצלנו (תשאלו את נתניהו). מסקנה - כלב השמירה של הדמוקרטיה, בארה"ב כמו בישראל, אולי נובח גבוהה גבוהה, אבל ממש לא נושך...
