"היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל" (שמואל א' י"ד, מה)
זמן קצר לאחר הכניסה לארץ, לאחר המשבר הקשה בעקבות התבוסה במלחמת העי, אומר הקב"ה ליהושע:(י) " קם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ:
(יא) חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם, וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם,
וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם: (יהושע , ז).
כאשר אנו קוראים פסוקים אלו , אנו משערים שחלק גדול מעם ישראל חטא-
אולם לבסוף מתברר שבפועל חטא רק עכן! מדוע אם כן עם ישראל כולו נענש ?
הרי בפרשתנו מלמדים משה ואהרון זכות על עם ישראל, שלא יענשו בגלל קורח -
"הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף" (במדבר ט"ז).
אלא אנו לומדים שקיים הבדל מהותי בנושא זה בין המדבר לארץ ישראל. עם הכניסה לארץ קיבלנו עלינו את הערבות ההדדית גם לחטאי היחיד, כדברי הגמרא (סנהדרין מג: )
" אמר רב אסי אמר רבי חנינא: מלמד שמעל עכן בשלשה חרמים: שנים בימי משה ואחד בימי יהושע, שנאמר כזאת וכזאת עשיתי...ועד השתא מאי טעמא לא איענוש?
אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון:
לפי שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן".
בהמשך מובאת בגמרא דעת רבי נחמיה החולק ואומר שגם בארץ- החיוב הוא רק על הנגלות ולא על הנסתרות, כלומר רק על אותם דברים שיש ביכולתנו לדעת ולהשפיע עליהם.
לפי שיטת רבי נחמיה הערבות בחטא עכן היא על כך שידעו בו אשתו ובניו ,
והחטא ייצג אוירה ציבורית שאפשרה לעכן לחטוא.
בכל אופן לפי כל השיטות- עם הכניסה לארץ, התנאי היסודי לירושת הארץ- הוא קבלת הערבות ההדדית, המבוססת על אחדות האומה, כדברי המהר"ל:
"כל ישראל ערבים זה בזה, בשביל שהם עם אחד.., ודומים לאדם אחד , שאם יש מכה באחד מאבריו שכולם מרגישים בעבור שהם גוף אחד, וכן כאשר אחד מישראל עובר עבירה מרגישין בחטא זה כל ישראל שהם כמו אדם אחד..." (נתיב התוכחה פרק ב')
בעוד הערבות בחו"ל היא בתור שותפים, הרי שרק עם הכניסה לארץ אנו הופכים לציבור,
ומי כעמך ישראל גוי אחד – בארץ.
משמעות הערבות הינה לכל תחומי חיינו בארץ, ובולטת במיוחד לגבי החובה לפדות מהשבי - "ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים" (רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח' הלכה י)
האם גדולה הערבות עד כדי כך שתחייב להסתכן ע"מ להציל יהודי בסכנה?
בדרך כלל אומרת ההלכה: חייך קודמים לחיי חברך, חוץ ממצב של מלחמה- שבה נפסק שחובתי להסתכן להציל את חברי. "לא משאירים פצועים בשטח" איננו רק כלל צה"לי, אלא כלל הלכתי הנובע מכך שבמלחמה עולה מדרגת הערבות לדרגה הגבוה ביותר, כעין גוף אחד ממש. אם נשאר פצוע בשטח- אין זה אדם פרטי , אלא עם ישראל נשאר פצוע בשטח. אם לא נציל אותו - אנו עלולים לאבד את החוסן המוסרי שלנו כעם ישראל, ואת הכוח להמשיך ולהלחם.
דברים אלו זועקים אלינו ביחס לאחינו יהונתן פולארד הנמק בכלא האמריקאי כבר 6,750 יום – רק משום שמסר נפשו להצלתנו בשליחותה של מדינת ישראל, ומסר לנו מידע על פיתוח נשק להשמדה המונית בידי מדינות ערב.
יהונתן ביטא את הערבות במסירות נפשו למען הצלתנו, וחובתנו כלפיו כפולה: לא רק פדיון שבויים, אלא הכרת הטובה וחובת הערבות לעשות הכל למען הצלת חייל שהופקר "פצוע בשטח" על ידי מדינת ישראל. במיוחד זועקים הדברים לאחר שבשנה האחרונה שילמנו מחיר כבד ביותר תמורת שחרור יהודי שסרח מהשבי, בעוד שיהונתן שפעל בשליחותינו- עדיין בכלא, ומצבו הבריאותי קשה ביותר.
מאז אותה בגידה נוראה ביהונתן-חוסננו המוסרי מדרדר והולך, ונוחתות עלינו מכות קשות ביותר. נתעורר כולנו היום לפעול להצלתו, כדברי העם על יהונתן בן שאול: "היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל, חלילה, חי ה' אם ייפול משערות ראשו ארצה (שמואל א' י"ד).
מה ניתן לעשות?
לא לתת לנושא לרדת מסדר היום, ולערוך פעילות של הזדהות עם אחינו יהונתן, כדוגמת:
1. ערב ההזדהות בר"ח תמוז (ראה פירסום מצורף).
2. "נוער למען פולארד" מארגן מאהל מחאה ושביתת רעב שיתקיימו בע"ה מול הכנסת מיום ראשון ח ' תמוז עד י"א תמוז. במקום יתקיימו שיעורים ושיחות שיעסקו בנושאים הקשורים ליהונתן פולארד, וביום רביעי י"א תמוז מתוכננת עצרת גדולה במקום (לפרטים: יעקב 055-684481).
3. במדרשת התורה והארץ בכפר דרום הוכנה מצגת מיוחדת בנושא זה, לקהילות ולמוסדות חינוך, הנקראת: "את אחי אנכי מבקש". לפרטים ולהזמנות: 054-734057.
יהי רצון שיתקיים במהרה: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה..."
אשר מבצרי מדרשת התורה והארץ, כפר דרום