כלי התקשורת התעלמו בשבוע שעבר משביתת הרעב של יוסף מנדלביץ' ושל אלי יוסף, למען שחרור של יהונתן פולארד.
גם השבוע נמשכת שביתתו של אלי יוסף. היא נכללה בתוך שבוע הפגנה של סמינר "אהבת ישראל" מול הכנסת, שהיה רצוף ארועים: פולארד, הרצאות של רבנים ואנשי צבא, הופעות של רעייתו של פולארד, פעילות לילדים למען פולארד, וביום רביעי בערב עצרת המונית עם הרבנים שלמה אבינר ודב ליאור, ח"כים והזמרים אהרון רזאל ומרדכי פישר.
הלוואי והפעילות הזאת תגרוף המונים ושלא נתבדה. אבל מניסיון העבר ברור לנו, שכל זמן שהכיפה הסרוגה תהיה דומיננטית בפעילות הזאת, לא תהיה שום התייחסות בכלי התקשורת, שלא לדבר על פעולה נמרצת של ממשלת ישראל ועל לחץ של יהדות ארה"ב.
שוו בנפשכם שכוכב פופ ישראלי לוהט, נניח אביב גפן, יוצא עם קליפ היסטרי שבו הוא מספר את סיפורו של פולארד ותובע את עלבון הפקרתו ואת חנינתו. כלי התקשורת מתנפלים על הזמר המאופר בטרוף, והוא מסכים להתראיין רק אם הכתבה תוקדש לפולארד. ההתנפלות התקשורתית תבהיר למקבלי ההחלטות שפולארד יעשה אותם פופולארי, ואז, רק אז, הם יתחילו לפעול עד לשחרורו המלא.
הזוי ואוטופי לגמרי. הסיכויים להכניס את הנושא לסדר היום של התקשורת הישראלית שווה כמעט לסיכוייו של פולארד להשתחרר ממאסר העולם שנגזר עליו רק בגלל עזרתו למולדתו היהודית, בת בריתם של האמריקאים.